כל משורר רשאי, כמובן, לכתוב שירה עלובה כאוות נפשו. אם נפשו חשקה בכך, הוא יכול להתמיד בכתיבה כזאת כל ימי חייו. אולם מה הדין לגבי שירה עלובה, שגסותה תובעת תגובה ספרותית וחברתית חריפה? האם אפשר לשתוק על גסויות רוח שיוצאות אל השוק וצורחות את צרחותיהן המצחינות באין מפריע, לרבות רמזי כזבים ושקרים גלויים?! … המשך לקרוא הדיבוק אוחז באנעל אבוק